החלטה בתיק תת"ע 6615-03-11

בפני בקשה לאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו, ולהלן השתלשלות העניינים:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 21.10.10 בשעה 02:20 בכביש 2 לצפון וינגייט נהג ברכב מסוג משאית מס. רישוי 6359461 יותר מ-12 שעות בכל תקופה של 24 שעות, בניגוד לתקנה 168(א)(2) לתקנות התעבורה.

בתאריך 13.4.11 הודה הנאשם והורשע בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, התביעה טענה לעונש, הנאשם התחיל בטיעוניו לעונש ומיד ביקש לדחות את הדיון על מנת להיות מיוצג על ידי עורך דין.

ב"כ הנאשם הגיש בקשה לאפשר לנאשם לחזור בו מכפירתו מהטעם כי הנאשם הודה מהטעמים הבאים:

-          הנאשם הודה מתוך מצוקה ולחץ נפשי ומבלי שידע כי בתיק קיימות דסקות טכוגרף, שלא קשורות ליום ביצוע העבירה.

-          השוטר שערך את הדו"ח תפס דסקות של ימים קודמים, חיבר אותם ליום ביצוע העבירה ללא רשות ומבלי שהיה בידו צו חיפוש ברכבו של המבקש.

-          נערכה חוות דעת מומחה מאוחר יותר למועד ביצוע העבירה מבלי שעותק ממנה נמסר למבקש.

על כן טוען ב"כ הנאשם כי הוא הודה מתוך הבנה כי בתאריך ביצוע העבירה הוא לא ערך הפסקה כמתחייב ומבלי שהבין כי האישום מתייחס לעבירה שהתחילה יום קודם, דהיינו ב- 20.10.10.

עוד טוען ב"כ הנאשם כי בתיק זה טרם נגזר דינו של הנאשם, כך שיש להתייחס לעיתוי הגשת הבקשה לחזור בו מהודייתו.

המאשימה מתנגדת לבקשה.

סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 מאפשר לנאשם לחזור בו מהודאתו ברשות בית המשפט ומנימוקים מיוחדים שיירשמו:

 "הודה הנאשם בעובדה, אם בהודיה שבכתב לפני המשפט ואם במהלך המשפט, רשאי הוא בכל שלב של המשפט לחזור בו מן ההודיה, כולה או מקצתה, אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו."

 ההלכה הפסוקה הורתה כי חזרה מהודיה תתאפשר רק בנסיבות חריגות בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל נקבע  כי:

"בהתקיים פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודייתו או אם ההודיה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה" 

בית המשפט העליון בע"פ 945/85 פלוני נ' מדינת ישראל קבע כי אין לקבוע כללים נוקשים בנושא:

" ...עשוי להתעורר מקרה, בו מתרשם בית המשפט לערעורים על סמך כל הנסיבות המובאות בפניו, שאכן קיים באמת חשש ממשי, שהנאשם הודה באשמה בניגוד לרצונו האמיתי, ואולי אף בניגוד לאמונתו הכנה בחפותו, ואז ייטה בית המשפט להעתר לבקשת הנאשם לחזור בו מהודאתו ולהעניק לו את ההזדמנות לברר את העובדות כולן לגופן. אך אלה יהיו מקרים נדירים וחריגים."

עליי לציין כי ב"כ הנאשם לא מסר כל הסבר מדוע הנאשם לא פנה לתביעה לעיון בחומר הוכחות אשר כלל לכאורה את חווה"ד, כך שלא ברור מאין טענתו של ב"כ הנאשם כי מדובר בראייה חדשה,  מה גם שלא צויין תאריך חוות הדעת.

באשר לטענת ב"כ הנאשם כי הדסקות נלקחו ללא צו חיפוש לא נתמכת בגרסה מלאה ומפורטת של הנאשם בתצהיר.

כמו כן, טענתו של ב"כ הנאשם כי הנאשם עשה הפסקות הינה טענה כללית. הנאשם לא פירט תאריך ושעות  ההפסקות שהוא ביצע.